האחים

“הקצב” הוא תרבות בינלאומית. הוא מקשר בין הנוער שלנו לבין הנוער של כל עמי העולם. הוא מגשר על פני גבולות ואוקיינוסים. שפתו היא שפה עולמית." מילים אלו, מתוך דבריו של חבר הכנסת אורי אבנרי בפתח פסטיבל הקצב הראשון שהתקיים בנובמבר 1968 במועדון הסינרמה בתל-אביב, המופיעות גם על-גבי עטיפתו האחורית של התקליט שמתעד את האירוע ויצא בחברת התקליטים הד-ארצי ב-1969 - הן הרוח הנושבת באוסף זה. הבום המוזיקלי העולמי של 1967 מגיע לישראל על גבי גל הרדיו של הגל הקל, שמחבר יחד בין צליליהם של להקות רוק כהביטלס והרולינג סטונס עם צלילי הסול והגרוב של ג'יימס בראון והפופ של טום ג'ונס, ומדינת ישראל הצעירה, רק בת 20 וקצת ובשיא האופוריה שלאחר מלחמת ששת הימים, מדמיינת את עצמה חוברת לעולם דרך הרדיו ורחבות הריקודים.

יפו היא מן העתיקות שבערי הנמל בעולם, שמיקומה האסטרטגי על דרך המשי, בנקודת החיבור שבין שלוש יבשות, זימן לפתחה רבבות של מחזרים וכובשים, מן המצרים והרומים, דרך מסעות הצלב, האימפריה העות'מנית והקולוניאליזם הבריטי, ועד לימינו. עם הקמתה של מדינת ישראל וגלי ההגירה המאסיביים והמגוונים שהגיעו אליה, נצבעה יפו בקשת רחבה של תרבויות ומנהגים. ביניהם גם תרבות הטברנות, שהגיעה אליה מנמל סלוניקי הסמוך והתגלמה בעשרות מסבאות, שם לצד האוכל והשתייה התקיימה מדי לילה הופעה חיה – ה"חפלה".

את התקיעות הפוליטית, המדינית והכלכלית שאפיינה את ישראל של שנות השמונים ליוו כמה טלטלות עמוקות וממושכות: מלחמת לבנון שפרצה ב-82' ונגררה הרבה מעבר לאותו עשור; האינתיפאדה הראשונה שפרצה ב-87'; אינפלציה גואה; וסדרה של ממשלות אחדות, שהיו רק תחנת ביניים בתהליך השינוי הפוליטי שהחל עם המהפך של 77'. מצב העניינים המדכדך והמערער הזה הפך את צעירי האייטיז בישראל לקהל יעד מוצלח עבור תרבות הפאנק האנטי-ממסדית שהתפתחה באמצע שנות השבעים בעולם האנגלו-סקסי, והם רתמו את הרוח המחאתית והגולמיות המוזיקלית שלה אל סגנונות התקופה, שכבר התגלגלו מהפאנק המקורי אל הפוסט-פאנק והניו-וויב על שלל גרסאותיו.

שנות התשעים הביאו עימן מגוון עצום של אפשרויות חדשות עבור חובבי המוזיקה בפריפריות הגאוגרפיות של העולם. בתחילת העשור היו אלה ערוצי הכבלים, ובפרט MTV, שסיפק מגוון תוכניות נישה עבור חובבי ז'אנרים ספציפיים; ומצידו השני של העשור, האינטרנט שהחל להיכנס לכל בית. במהלך הניינטיז נפתחו בישראל סניפים של רשת טאוור רקורדס ומבול של הופעות בינלאומיות פקד את הארץ, ואלו התווספו לחנויות המוזיקה הקיימות, תוכניות הרדיו המגוונות וריבוי השדרנים המקומיים שהיו עם היד על הדופק – לכדי שפע עצום, אך עדיין לא כזה שגלש לעומס היתר של ימינו.